הרפתקה תרבותית ומוסיקלית אותנטית בעוצמה שטרם פגשת!


דג'מבה, דום-דום (תוף הבאס), קורה (הנבל האפריקאי), באלאפון (קסילופון), וריקודים אפריקאיים, הם רק חלק מהנושאים המוסיקליים בנוסח אפריקה, שמציעים מתחמי האמנים השונים, בראשות מורים שהינם אמנים וחברי הלהקה. 

זהו המקום הטוב בעולם ללמוד ולחוות מקצבים אפריקאים מקוריים, שמקורם בגינאה, מאלי וגמביה במערב אפריקה.

כיום יותר ויותר אמני קצב מרחבי העולם מגיעים לאפריקה על מנת ללמוד את סודותיהם, בעיקר אוהדי הדג'מבה, שהוא תוף ידוע גם בעולם המערבי, אך מעטים היודעים את מקורו.

פטלה קומפאונד

מתחם להקת פטלה שוכן באזור כפרי אפריקאי בשם "קוטו סילו", בעיר- סרה קונדה אשר בגמביה.

סמוך לחופי האוקיאנוס האטלנטי הצפוני, להקות רבות קמו שם מכיוון שהיה זה מקום המילוט של האמנים שרצו בעצמאות והגיעו לשם להרחיב את עולמם הפנימי. 

זהו מחוזם המוסיקלי של אמני להקת "פטלה" - המהווים קבוצת רקדנים, מתופפים וזמרים מגינאה, העובדים יחדיו משנת 1988.

בגמביה נודעת הלהקה בהופעתה המקצועית והמיוחדות- ונחשבת ללהקה ייצוגית, שכולה חגיגה לקצב ולאדמה.

הלהקה נתמכת ע"י משרד התרבות והתיירות כלהקה הראשונה של גינאה.

את הלהקה הקים מוסא קמרה תלמידו של סבולה בנגורה ובאותה שנה הם חברו בגמביה לאמנים נוספים מגינאה וסנגל והקימו את הלהקה. 

סבולה אמן את המתופפים בכל קשיחותו ומקצועיותו חסרת הפשרות, הרקדניות שהגיעו מסנגל למדו את המקצבים של גינאה, ומגובות על ידי רקדנים צעירים שגם הם הגרו מגינאה לגמביה באותן שנים נוצר רפרטואר מרתק.

מוסא קמרה מנהל הלהקה והמתחם שיווק את המופע לכל המלונות בסביבה הקרובה והרחוקה, הם נסעו כמעט כל לילה להופעות הואן הגדול עם נהג פרטי, כל הדרך שרו ותופפו.

חברי הלהקה - אנשים צנועים, המתפרנסים מתיפוף, ריקוד, בניית תופים ואירוח תיירים. 


לשם הגעתי אני (רחל) בשנת 1998, כעשר שנים לאחר היווסדה של פטלה. 

מהפעם ראשונה שם בקוטו סילו זכורות לי היטב השמחות בחצר, עוצמת המתופפים, רכות וגמישות הרקדנים. 

שם פגשתי את סבולה והתאהבתי בגבר המדוייק והחכם הזה, כך התחיל סיפור בנגורה.

 

לאחר שנישאנו ויסדנו את הלהקה שלנו לקחנו מספר פעמים את אמני הלהקה, המתופפים והרקדניות, ואף הצטרפו עוד חובבים כל פעם, כך נסענו, חיינו יחד, בנגורה עם פטלה, תופפנו יחד, רקדנו יחד, בישלנו יחד, שתינו עטאיה (תה אפריקאי חריף) ביחד, אהבנו , שחינו, צחקנו, צילמנו המון.

השהייה שם הפכה אותנו למשפחה, הכרנו את אורח החיים האפריקאי של האמנים, ולמדנו בצורה מעמיקה ביותר את החומרים מהם הרכיבה להקת בנגורה את הרפרטואר הראשון. 

אנו הבנות הלכנו כל יום לחייט שהעטלייה שלו צמוד למתחם ותפרנו שם בגדים אפריקאים מבדים צבעוניים, עם גזרות מיוחדות, 

בצהריים הלכנו לחוף הקרוב ובערב הלכנו עם הלהקה למופע, שם עודדנו ופרגנו להם. 


כל אמן ישראלי שרצה לפגוש מוסיקאי או בונה כלים מכל סוג שהוא הביע את רצונו וקיבל, יאיר התאמן על הקורה עם ברהמה סאהו, אריאל התאמן בחליל עם סולימן משבט הפולה, יעל התאמנה על הבאלאפון עם ג'אגר, קבוצת הרקדנים קבלה כל כמה ימים מורה אחרת מקרב רקדניות פטלה.

 

מתחם פטלה מזכיר מאוד את החיים באשרמים בהודו. כיוון שהאנשים החיים בו מקדישים את עצמם ללימוד אמיתי, טהור, כן, מסור וממושמע. יש הרבה כבוד למורה המאסטר - "דג'מבה פולה". 

הוא בחר בדרך חיים מקודשת, על כן הוא אדם מיוחד שכולם קשובים לו ונותנים לו כבוד.


בביקור האחרון ראינו שגמביה התאסלמה באופן קשה, לכן גם היה לנו מקרה מצער עם ההגירה ושהינו במעצר כמה ימים שהיו קשים ביותר, כתבתי על כך מספר שירים... 


מאז עברו כמה שנים, מוסא קמרה עבר לגור בגרמניה, רבים וטובים מהלהקה נישאו לנשים ארופאיות ונמצאים בשוודיה בליגה, לונדון, אנו בקשר חם ומתמיד איתם. שמחים שהם מצאו דרך להביע את עצמם ולהמשיך באומנות המיוחדת הזו. דרך חיינו. 

כיום יש לנו כאן בכרכור את אפריקה הקטנה שלנו, לכאן אנו רוצים להזמין את כל אוהבי אפריקה ללמוד ולהעמיק. 


רשמים מאפריקה :


יאיר השחר

...הנסיעה הייתה מעבר לכל הצפיות, זכיתי להכיר אנשים רבים וטובים וכמובן את המורה שלי ברהמה סאהו, הוא בהחלט אחת הדמויות המהוות מבחינתי השראה ומודל למוסיקאי שהנפש הטובה והנדיבה שלו משתקפת באופן מוחלט במוסיקה שהוא מנגן.

אני מקווה שאזכה ללמוד ממנו עוד הרבה מוסיקה נפלאה בהמשך דברים אלה אני כותב בטיסה מדקר למדריד והכל עדיין טרי מאוד, אני משוכנע שרק מפרספקטיבה רחוקה יותר אוכל להעריך עד כמה השפיעה עלי הנסיעה, וכמה דפוסי מחשבה שינתה אצלי.


דנה מלכי סיגל

הלב פועם בקצב אפריקאי,

רוחות זרות נושבות מן החלון

עייפות נינוחה 

משתלטת על הגוף,

הכל לאט יותר 

הכל בזמן,

אפשר לנשום בין לבין,

אפשר לנשום תוך כדי,

אויר בריח אדמה מבושם באבק טוב

אפריקה-את כמו אמא גדולה בשבילנו

מערסלת ומחממת אותנו על שדייך השחורים.


טל חנני 

......... סבולה ורחל, תודה לכם על הורות מיטיבה ובטוחה, הייתם לנו כאמא ואבא,שמרתם ,דאגתם וטיפחתם,הייתם קשובים אלינו

,אפשרתם לנו לגדול לספוג ולחיות את אפריקה במינון מותאם.

סיפקתם לנו ברז מידע שכלי ורגשי לים העצום הזה של הידע האפריקאי תודה רבה לכם וBARAKA- עליכם.