סיפור אישי – מסע ההחלמה שלי דרך התוף

🌿

לא תמיד הייתי מתופפת. הייתה תקופה בחיי שבה לא שמעתי את הקצב של עצמי – תקופה שבה חייתי בקשר זוגי אלים, מתמשך, כזה שגרם לי לאבד אמון בעצמי, בגוף שלי, בכוח החיים. השתיקה הפנימית הייתה רועשת יותר מכל תוף. הרגשתי בלתי נראית, לא חשובה, כאילו חיי איבדו ערך.אבל בתוך הדממה הזאת – נשמעה פעימה.

לאט לאט, התחלתי להתקרב אל התוף. בתחילה בהיסוס. אחר כך – בביטחון ובאימון רכים. עם כל מכה, חשתי שהלב שלי נזכר בקצב שהוא שכח.

בכל תיפוף – התפרקות,

שחרור, בכי, נשימה. הגוף שלי התחיל לדבר. הנשמה ביקשה להיזכר.

התוף לקח אותי למקומות שמעולם לא דמיינתי – לא רק מוזיקליים, אלא פנימיים. הוא פתח לי שערים לרוח, לעוצמה נשית, לאדמה שבתוכי. הוא שחרר אותי – מהפחד, מהשיתוק, מהשתיקה. הוא הפך לגשר – נולדתי מחדש.

היום אני מתופפת ויוצרת. אני מובילה נשים וגברים במסעות של ריפוי, חופש והקשבה עמוקה.

הכול התחיל ממכה אחת – פעימה אחת – שהזכירה לי שאני חיה. שהקצב שלי קיים. שהוא ראוי להישמע.

"אם גם את מרגישה ששתקת יותר מדי זמן – אני מזמינה אותך אל המקצבים המרפאים"