אפריקיפדיה

הבלט האפריקאי במערב היבשת

עודכן ב: 7 אוק 2019

התרבות באפריקה מבוססת על הקצב והתנועה. לקצב ולתנועה יש משמעות פיזית ורוחנית עמוקה לאדם. הם מלווים את האדם בכל תחומי חיי כמו בעבודה, ברפואה, באירועי שמחות, בטקסים סודיים פולחניים ביער המקודש ובהעברת ידע ממקום למקום. בכל שבט באפריקה המערבית יש אומנים מתופפים ורקדנים, בכל שכונה יש מרכז קהילתי בו מתאמנים ויש מועדי תחרויות מקומיות שהמנצחים בהן יוצאים לתחרות ארצית ולתחרות כלל אפריקאית (troup federal). בחלק זה של העולם, הובילה גינאה קונקרי בהתפתחות הריקוד לממדים מעוררי הערכה בתמיכת המוסדות הממשלתיים.

Mandiani: Malinké danse performed in Mande by young girls during circumcision and marriage ceremonies.

למה גינאה קונקרי?

ידע על ההיסטוריה של גיניאה קונקרי מסביר את המעמד המכובד כיום של אמנות התיפוף והריקוד. בסוף המאה ה- 19 רצו הצרפתים להשתלט על גינאה ולהפכה לקולוניה צרפתית.

סאמורי טורה (Samori Toure) משבט המאלינקה (Malinke) שהיה אחד המנהיגים החזקים ביותר באפריקה ומלך על אימפריית ווסולו (Wassoulou Empire) התאחד עם שבטים נוספים ובשנת 1890 הביסו וגרשו את הצרפתים מגבולות גינאה. טורה נלחם נגד כל הניסיונות להפוך את גינאה קונקרי למושבת עבדים, ונודע במעשי נקמה אכזריים ומעוררי צמרמורת נגד האדם הלבן. ב- 1898 הוא נכנע לבסוף והצרפתים נכנסו לגינאה. באותה עת האנגלים שלטו בסיירה לאונה והפורטוגלים שלטו בגינאה ביסאו וליבריה, הגובלות בגיניאה קונקרי.

לאחר מלחמת עולם שנייה זכתה גינאה בעצמאות והמפלגה הדמוקרטית ובראשה סקו טורה (Seku Toure), צאצאו של סאמורי טורה, עלתה לשלטון ב- 1957 ושנה לאחר מכן הפכה גינאה לרפובליקה. עד אז היו המדינה היתה מחולקת לשבטים, כל אחד עם מערכת ממשל קטנה משל עצמו, עם שפה ייחודית לו. סקו טורה איחד את כל השבטים וכך זכה לממשלה רחבה ותומכת כאשר לכל שבט היה ייצוג. הוא קבע את הסוסו (Susu) כשפה ראשונה, הטיף לתושבים לא להיות נרפים ועצלים והלהיב אותם לעבוד ולהתפתח. הם פיתחו את הארץ, סללו כבישים ובנו מערכת רכבות, בנינים מעניינים ומרשימים מבחינה אדריכלית. טורה היה מנהיג בעל רוח חופשית, מהפכן אמיתי ואדם נעלה שמטרתו העיקרית הייתה להוכיח לבני ארצו שאין להם צורך באדם הלבן , לא מדבשו ולא מעוקצו.


להקת הבלט הלאומית של גיניאה

סקו טורה היה מרקסיסט שהושפע מהשלטון הקומוניסטי ברית המועלות ולכן הבלט האפריקאי במדינתו התפתח בהשראת הבלט הרוסי הקלאסי. טורה הזמין אמנים – זמרים מוסיקאים ורקדנים והציע להקים להקת בלט לאומי אשר תייצג את המדינה בכל אירוע. ללהקה זו כל שבט שלח אמני עילית המייצגים את תרבותו ואזורו, כולם חייבים היו להתמחות ולהתאמן בריקוד של כל התרבויות השונות שהלהקה מציגה ומייצגת. נבנה גם היכל ענק למופעי הבלט בבירה- קונקרי.

הכוריאוגרף הראשון בלהקה היה פודייבה קייטה (Fodéba Keïta) אמן ממאלי. הוא חיבר את הבלטים הראשונים שסיפרו על ההיסטוריה של ארצו. הוא גם יצר את המודל של מופע שהוא מעין מחזמר וכולל קבוצת רקדנים, רקדניות ומוסיקאים בעיקר מתופפים. הוא הכניס את התנהלות הלהקה שבה הרקדנים מתאמנים מדי ביום במשך שעתיים עם המתופפים כאשר התנועה מתחלפת עם הסימן התיפוף, חזרה של הרקדנים על הריקודים ללא תיפוף כדי לעבוד על דיוק כאשר אחד הרקדנים שר את הקצב, חזרה משותפת לרקדנים ולמתופפים. מתקיימות גם חזרות רק למתופפים. (מעל כולם)- תפקיד חשוב ומיוחד בלהקת הבלט הוא הגריו (Griot), המוסיקאי או השחקן השושלתי, אשר כל משפחתו הם אמנים במשך דורות, הוא שר, מנגן בקורה או בבלאפון וגם משמש כקוסם. חלק מחברי הלהקה חיים בקומונה (compound) שהוא מתחם סגור עם חצר פנימית רחבה. מנהל החזרות הוא Metteur en sc'ene ומתופף הראשי נקרא.Chef Batteur .

בתקופה הזוהרת ההיא הרקדנים, המתופפים וכל שאר האמנים נחשבו לכוכבים, השתכרו שכר גבוה, הייתה להם קליניקה פרטית שהעניקה שירותים רפואיים לכל האומנים, מערכת שיווק משומנת שפעלה מגינאה לכל העולם, מעצבי תלבושות מטובי החייטים עבדו בלעדית עבור הלהקה הלאומית –כ-5000 משפחות התפרנסו סביב הבלט הלאומי. טובי הרקדנים הצטרפו לבלט הלאומי והופעותיו הפכו לשם דבר בכל העולם, ותרמו לפריצת מוסיקת וריקוד העולם (world music and dance). מאסטרים לתיפוף יידועי שם בכל העולם שהחלו דרכם בלהקה הלאומית היו- ממדי קייטה (Mamadi Keita) ופאמאדו קונטה (Famadou Konate).

אמני הבלט האפריקאי ייצגו את מדינתם בפסטיבלים הגדולים ביותר, הופעתם הציגה מורשת תרבות עשירה ומלאת חיים בצורה אותנטית ואמיתית ואירועים מחיי היום יום של האפריקאים. בעיני בני עמם נחשבים אמני הבלט האפריקאי לשגרירים. הלהקה הוציאה עד היום מאות אמנים-מבצעים אשר הופיעו סביב כל כדור הארץ. מידי שנה יצאו לסיור הופעות בארצות הברית שנמשך כמה חודשים ושם השתלבו בהופעותיהם אמנים כמו- מרים מקבה (Miriam Makeba שהייתה גולה פוליטית ממדינתה דרום אפריקה) ג'יימס בראון James Brown ואפילו מוחמד עלי (Muhammad Ali ) אלוף האגרוף.

סקו טורה הוצא להורג ב- 4 ביולי 1985 , לאחר מריבות עקובות דם עלה לשלטון לנסנה קונטה (Lansana Conte) שהשתייך למפלגה ימנית והחל לקצץ את התמיכה הרחבה לה זכו אנשי הבלט האפריקאי תחת שלטון טורה ואפילו בתיאטרון נעשה שימוש לצורך אספות פוליטיות. הכוראוגרף פודייבה ששימש כשר התרבות בממשלת סקו טורה, הושלך לכלא עם התחלפות השלטון. את מקומו של קייטה תפש איטלו זמבו (Italo Zambo) שהגיע מגינאה-ביסאו (Guinea Bissau שהיה שחקן, רקדן ואקרובט מזהיר. עמידו בנגורה (Amidou Bangoura) היה סגנו. עוד רקדן ותיק בולט הוא קוקה סאלי (Koca Sale Dopibate).

תחת שרביטם של מנהל הלהקה איטלו זמבו, המנהל הטכני עמידו בנגורה (Hamidou Bangoura ) והכוריאוגרף – מוחמד קמוקו סנו (Mohamed Kemoko Sano ) יצרה הלהקה כ- 40 בלטים העוסקים בקשר בין מסורת של ריקוד עם מוסיקה וסיפור סיפורים. בין היצירות הבולטות של הלהקה הלאומית ניתן למנות: מאלי סג'יו ( Malissadio ) מאת קומקו סנו שביטא אמון וביטחון ובו מוצגת בובת היפופוטם ענקית חלולה , שלתוך לועה קופצים הרקדנים מדי פעם ויוצאים מצד שני; פעמון האמאנה (The bell of Hamana ) העוסק בהגנה על הסביבה; סילו- דרך החיים (silo- the path of life ) שתוכנו עוסק בצורך בחינוך טוב לדור הצעיר בהתחשב באחריות שתוטל עליו בעתיד. עד 1984 פעילות הלהקה הייתה במימון ממשלתי מלא כל עוד היה טורה בשלטון. עתה משפסקה התמיכה הממשלתית החלו האמנים לעזוב את הלהקה הלאומית לטובת הקמת להקות מסחריות פרטיות בכל רחבי אפריקה ואירופה. להקת הבלט האפריקאי עדיין קיימת באופן פרטי עד היום בגינאה, כיום המצב שונה בהרבה ויש האומרים מעורר דאגה.

בניגוד ללהקה הלאומית, להקת הבלט הפרטית אינה נתמכת ממשלתית ומסתמכת בהכנסותיה על תיירות, מופעים בבתי מלון, ארגון סדנאות בינלאומיות וכנסים ללימוד והשתלמות רקדנים ומתופפים מכל העולם, מופעים בשמחות פרטיות ומופעים בינלאומיים מול מפיקים פרטיים. בדרך כלל היא מציגה עלילה מודרנית יותר לא בהכרח קשורה להיסטוריה וכמובן שלא בעלת גוון "לאומי" למשל Oumou ni gabori שפירושה "אני מוכן למות למענך אהובתי".

מאפיינים של הבלט האפריקאי

בתחילה קיים או נוצר הסיפור. היצירה פותחת באקספוזיציה, בדרך כלל הבלט האפריקאי מספר את ההיסטוריה העתיקה של השבט או הארץ, פורש את המסורת והתרבות של השבטים השונים, סיפור על מלך, דמות מנהיגה וסמכותית. כך למשל יצירת הבלט זיכרונות ממנדינג (Mémoire du Manding. הבלט מספר על חייו של סונדיאטה קייטה מלך מאלי שנולד עם שיתוק וסבל מלעג הסובבים אותו בילדותו. הוא התגבר על נכותו בזכות עץ הבננה שבו נאחז ומתח את עצמו עד שהצליח ללכת והיה מלך טוב לאנשיו. דוגמה נוספת הוא הבלט מורשת (Heritage) על הקרע והאיחוד הפוליטי בין מאלי וגינאה. היצירה מתארת את ההיסטוריה של הבאלאפון – קסילופון עץ אפריקאי, סוג של תוף עם מלודיה. שניהם - התוף והבאלאפון משמשים באפריקה לתקשור וריפוי. בלט חשוב נוסף הוא היתומה ( L'orphilin) של הכוראוגרף פודייבה קייטה. זה סיפור עצוב על ילדה שהתייתמה גם מהוריה הביולוגים וגם מהוריה המאמצים, הפכה להיות מוכה נרדפת ומנוצלת על ידי כל הכפר, ואף שיצאה לנדודים וברחה מהכפר המשיכה לסבול רדיפות אכזריות של צבא הקולוניה, היצירה חשובה משום החשיפה של מצב הנשים הבודדות בחברה, ניכור ונידוי אנשים ללא ייחוס חברתי, והתאכזרות המשטר הקולוניאליסטי, היצירה זיכתה את פודייבה קייטה בתואר "מהפכן".

הריקודים משולבים לכל אורך הסיפור בהתאמה לנרטיב. כאשר מתפרץ הריקוד האנרגטי להלמות תופים. הריקוד מאופיין בתנועות חזקות, בניתורים גבוהים עם ברכיים כפופות, בדרך כלל. חזה נפתח ונסגר בקימור הגב העליון, ידיים מונפות ,מבצעות מעגלים רחבים או מתנפנפות ככנפיים. אגן מעכס, עמוד שדרה משנה זווית במהירות מכיפוף לפתיחה.


בריקודים שלובים קטעי סולו כאשר בדרך כלל הרקדנים פותחים חצי גורן וכל אחד נכנס למרכז ומבצע סולו עם יכולת טכנית מבריקה. גם כאן מצטרף הסולן המתופף שמלהיב את הרקדן. נוצר קשר עם הרקדניות מטלטלות את הגוף ונותנות לשיער להתעופף, יורדות לגשר או שפגט ומרעידות את כל הגוף בחן ובעוצמה. בעוד הנשים מבצעות ריקודים חושניים עם הרבה, Twerkingהגברים מבצעים אקרובטיקה עם גלגולים, קפיצות גבוהות ופירמידות אנושיות. סולן מתופף קובע מתי להחליף תנועה על ידי הסימן- סיגנל (blockage ) כך מושגת התאמה מלאה בין הרקדנים כאשר בתיפופו מבטא הסולן את התנועה שמבצע הרקדן. זוהי מיומנות נלמדת.

בבלט האפריקאי יש הרבה הומור – כמו רקדן שכביכול מתעלף או נפגע ונופל וכולם ממש נבהלים ואז הוא מרים ראש וצוחק, או החלילן שמנגן באצבעות הרגליים על החליל בעמידה בלתי אפשרית, אפילו מריבות משפחתיות יכולות להיות רגע של קומדיה בתוך הבלט האפריקאי, זוהי חגיגה לאדם ולאדמה.

סיפור של בלט Heritage (להכניס לבוקסה) בעבר מאלי וגינאה היו ארץ אחת. היו אלה ימי מלחמה בין שבטי הסוסו (Susu) והמנדינג (mandingue). אמן הגריו בלה פסק קוייטה (Bala Fassake Kouyate) שחי בחצר המלכותית של אימפריית מנדינגו בעיר ניאני (Niani )של המלך מנדה (Mande) ,הגיע בשליחותו למלך הסוסו שהוא מלווה בנסיכת המנדינגו אותה ה ציע המלך מנדה לסומאאורו קנטה כאות ידידות שיתוף פעולה ושביתת נשק. בזמן שליחות חשובה זו, בה תפקידו הוא להביא לנישואין של המלך והנסיכה, מנסה בלה פסק קוייטה (אותו משחק האמן הנפלא קוקה סאלי) למצוא סודות חשובים בחצר המלך סומאאורו קנטה, אשר יעזרו למלכו מנדה להתגבר על איומי הסוסו להשתלט על המנדינגו. הוא יודע שסודות כמוסים וחפצי עוצמה של סומאאורו קנטה נמצאים במערה מסתורית ביער, ביניהם כלי מוסיקה בשם באלאפון שהמלך סומאאורו קנטה קבל מהאם המכשפה. בבאלאפון מנגן המלך לפני צאתו לקרבות ובשובו בניצחון לאות תודה לרוח השוכנת במערה ומשמשת לו כמגן ושומר. איתה הוא מתקשר ומאמין שהיא זאת אשר נותנת כוח לצבאו. באלה פסק מחליט לקחת את הכלי הקסום. הוא נכנס למערה, לוקח את הבאלאפון ומוצא עצמו מותקף על ידי הרוחות, המגינות על הבאלאפון. המלך מגיע ומוצא אותו שם, הנסיכה מדברת על ליבו של המלך, והוא מוקסם ממנה ומשירתה מסכים לתת לבלה פסק קוייטה את ההזדמנות לנגן. לאחר שהוא רואה את החיבור בין הגריו המוכשר לבין הכלי, הוא מסכים להעניק את הבאלאפון לבלה פסק, ואף קורא לכלי על שמו- קוייטה. בלה פסק חוזר לארצו עם הכלי הקסום. עד היום שמו הסודי של הבאלאפון הוא- קוייטה(Kouyate)


הקשר בין המקצבים לקהילה

הריקודים במערב אפריקה מאופיינים בקשר התואם בין תנועה למקצב כאשר כל מקצב והתנועות קשורים לחיים או לסיפורי המסורת. אביא מספר דוגמאות למקצבים מתוך חיי היום יום:

הקונקובה (Konkoba) ממריץ את עבודת השדה, מאופיין בתנועות של עבודה, קציר או אפילו דיג.13 נהוג היה לשלוח מתופפים לשדה ללוות את עבודות החקלאים.

מקצב הדונדונבה (Doundounba ) מתארת את הגברים הצעירים לאחר טקס חניכה- מילה, הוא אנרגטי, גברי וחזק. משמש את הקהילה בקבלת הגברים הצעירים וחזרתם לשבט.14

מקצב המאמיה ( Mamaya) מיועד לנשים הבוגרות. הוא משמש לקבלות פנים של מנהיגים רמי מעלה. זהו ריקוד איטי עם תלבושות מלכותיות.15

מקצב הנאלו (Nalo) מיועד לריפוי נשים עקרות, משמש את טקסי הפיניה ( Finiya) – קוסמת מהיער אליה מגיעות נשים שאינו מצליחות להתעבר.

מקצבים לריקודים מתוך מסורת של שבטים שונים:

סורסורנה (Sorsome) הוא ריקוד היער המקודש של שבט הבגה (Baga). הוא משמש לזימון אלים ותקשור, התרבות מספרת שפעם היו הולכים ליער לסגוד לדמות אגדית בשם – קאקילמבה (Kakilambe) שהייתה מתגלה בגודל קטן הולכת וגדלה כל פעם להלמות התופים והריקוד לאחר שהיא גדלה לגובה מקסימלי הדמות עונה על שאלות בני השבט הקשורות למה שקורה במציאות. כל הסובבים דמות זו היו מצליחים בכל, בריאות שפע ואהבה, לאחר זמן הפסיקה הדמות להופיע והאדם בנה בעצמו בובה שגודלת לבד ( שני רקדנים בתוך השמלה הענקית מרימים אותה בעזרת מקלות במבוק). המסכות והבובות בבלט האפריקאי מייצגים אלים שונים, אבות קדמונים (ancestors).

מקצב הסבאר (Sabar) של שבט האולוף משמש לכמיהה לפריון אצל בני אדם וגם לאדמה- ריקוד חושני ביותר שכיום מתעצם וגדל על ידי מורים מיוחדים בכל רחבי אירופה.

מקצב המוהל (circumciser) משמש בטקסי מילה. זהו מקצב לריקוד קופצני ומפתיע עם חרב.

להקות בלט אפריקאי רבות פועלות כיום באפריקה ובעולם הרחב מתוך אמון והבנה לקצב והריקוד המערב אפריקאי, מעניקות כבוד לסיפורי המסורת הידועים ומוסיפות חומרים משל עצמן, רעיונות חדשים, כוריאוגרפיות שונות, לעיתים ללא מימון והכרה בקיומן מצד התרבות המקומית ולעיתים בגיבוי ותמיכה רבה מצד הממסד.


להקת בנגורה - בלט אפריקאי בישראל

הלהקה נוסדה בשנת 2000 על ידי סבולה בנגורה (Saboula Bangoura) ורחל פיש. סבולה הוא מאסטר לתיפוף ומחבר מוסיקלי מגינאה קונאקרי והיא כוריאוגרפית מתופפת. הם נפגשו בכנס לימוד בגמביה ובחרו לשלב את חייהם נישאו זה לזו ועברו לגור בישראל. בין היצירות הבולטות של הלהקה: ADAMAWA,

שמספר את סיפור בראשית המקראי בפירוש חדש שלפיו אדם וחוה נוצרו כשהם מחוברים גב אל גב ונפרדו רק לאחר אכילת התפוח על ידי חווה. בסוף המופע סצנה בה שופכת אלת הטבע חול מתוך קערה על אדם וחווה. בהמשך היא משלימה איתם ומעניקה להם את הזכות לשמחת החיים. יצירה נוספת היא כישוף אפריקאי (2017) העוסקת במיסטיקה האפריקאית ובמרכזה דיבוק וגירוש שדים.23 חומר מפורט על יצירות הלהקה מצויות באתר הלהקה www.bangoura.co.il

מאמר זה הוא עבודת מחקר של רחל בנגורה והתפרסם לאחרונה בגליון מס' 34 של "מחול עכשיו" כתב עת למחול בישראל של דוק' רות אשל.

ראו: הבלט האפריקאי - https://en.wikipedia.org/wiki/Les_Ballets_Africains Samori Toure - https://en.wikipedia.org/wiki/Samori_Ture

Sekou Toure - https://en.wikipedia.org/wiki/Ahmed_S%C3%A9kou_Tour%C3%A9

קוו מחבר בין הבלט האפריקאי לבין הבלט הרוסי הקלאסי – http://www.broadstreetreview.com/dance/russian_and_african_dancers_a_cmmon_thread

Fodéba Keïta- https://en.wikipedia.org/wiki/Fod%C3%A9ba_Ke%C3%AFta

Italo Zambo http://www.guineeconakry.info/article/detail/italo-zambo-1938-2004-ll-y-a-12-ans-lartiste-nous-quittait/

Koca Sale Dioubate - לא נמצאו קורות חיים מפורטים אלא רק בתוך הערה במאמרים על הבלט. בחרתי בקטע- Kolon Kalan המשקף אותו יותר מכל כמנטור –מטפל, מוסיקאי, נגן מתוך הנשמה, הוא מעצים ומחנך את הנער תלמיד המתופפים לאחר שזה ננזף על ידי המאסטר בחומרה על קלות הראש בה הוא העז לנגן בעודו חסר ניסיון. הקטע לקוח מתוך מורשת - https://www.youtube.com/watch?v=BFjXKDhMSrE&index=1&list=PLAB428C5DA35DC155&t=0s

The bell of Hamana- https://books.google.co.il/books?id=mb6SDKfWftYC&pg=PA28&dq=Hamana%27s+Bell+african+ballet&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwik6vrdivPaAhUsDJoKHQDAAJ0Q6AEIKDAA#v=onepage&q=Hamana's%20Bell%20african%20ballet&f=false

[ix]Silo- the path of life - https://www.allmusic.com/album/les-ballets-africains-mw0000058095

תאור הלהקה בתקופת הזהב ועל מצבה כיום ראו כתבה משנת 2004 בDaily Mirror http://www.dailymail.co.uk/wires/afp/article-3790324/Guineas-world-famous-/dance-troupe-fades-uncertain-future.html

Oumou ni gabori- https://www.youtube.com/watch?v=GI9XwUANHcM

Mémoire du Manding- http://www.youtube.com/watch?v=uotP2-lanZM

Heritage- http://www.youtube.com/watch?v=52gKDpoTNds, http://www.youtube.com/watch?v=yGt4LUuX6pQ

L'orphilin - https://en.wikipedia.org/wiki/Ballet_Merveilles

מקצב קונקובה (Konkoba)- http://www.paulnas.eu/wap/konkoba.html

Dundunba - https://www.youtube.com/watch?v=2zwbvOF2BeQ

Mamayan - http://www.paulnas.eu/wap/mamaya.html , https://www.youtube.com/watch?v=Tn0spqiwj9Q

Sorsornet – http://tontinkan.net/wp/sorsornet/.

Sabar https://muntuworld.org/en/sabar-from-senegal/ , https://www.youtube.com/watch?v=Nji3vIV8sMQ

בין להקות בלט אפריקאי הפועלות כיום במערב אפריקה:Kankouran, Fatala Djoliba, Nimba, Nimbaya, Les Merveilles de Guinée, Gbassikolo.



תמיכה בלהקה

אמני ומנהלי בנגורה מתקיימים באופן עצמאי ללא תמיכה משום גורם רשמי. עזרו לתרבות ואמנות בישראל לצמוח תמכו בנו!

הרשמה לעדכונים

רוצים לדעת מתי המופע הבא שלנו? איזה סדנאות אנחנו מעבירים ומתי? הרשמו לניוזלטר שלנו והעדכונים יגיעו אל תיבת הדואר שלכם

סרטון ממופע אחרון

עיצוב ובניית אתר: Webmeup

בית בנגורה - רחוב המושב 44, כרכור | טלפון: 054-5715489