נדיה והתוף המקודש , עונה 2 פרק 1
פותחת עונה חדשה להמשך של " נדיה והתוף המקודש" יבורכו הקוראים והמגיבים
בעוד גופת סונגאלו מתקררת בחדר, נדיה ומאהווה הדליקו סביבו נרות וכיסו אותו בסדין ,
מאהווה הביטה בו בחיבה ואמרה לנדיה – בואי נדליק אש ונשב לנוח. להיזכר. לראות מה עשינו. ומה נעשה.
היא לקחה את הקערה המתכתית של סונגלו והבעירה אש קטנה משלושה זרדים ראשונים שניקרו על דרכה.
כך ישבו שתי הנשים והביטו בגיצים הנצרבים בחשכה וחשבו על הלוויה ראויה לאיש דגול כמו סונגלו.
נדיה ספרי לי למה בעצם ברחת מהבית
נדיה סיפרה למאהווה את כל מה שקרה לה מרגע שנפלה מהעץ באמצע השיעור.
סגרת מעגל עם העץ. כמה יפה . והמילה – ברחת מהמילה שמרטשת נשים וקיבלת מילים קדושות מילים נכונות ומשפיעות. מעגלי החיים שלך כה מושלמים. מדוייקים.
לגבי המילה שלך, נדיה, עברת את הגיל, איש לא ישאל אותך יותר על כך. את יכולה להיטמע כמוני בין נשות אפריקה ללא חשש. כאשר תינשאי יום אחד תוכלי לשמח את בעלך ולומר לו שאת מסוגלת להנות ממעשי האהבה.
לא חוששת כלל . ענתה נדיה ,
אבל לא הבנתי דבר על פתיחת המשולשים. לא הבנתי מה זה אומר ...
מאהווה לא ידעה להסביר ונאלצה לנשום עמוק ובסבלנות, מחפשת מילים נכונות.
גיץ מסוים קפץ אז מתוך האש ונפתח לדמותו של ראס.
רוחו של סונגלו שרתה גם היא יחד איתם. הוא לא עזב עדיין את המתחם.
-אנסה להסביר לך נדיה , חשוב שתביני כי בכך את הולכת לשנות את החיים שלך ושל אחרים.
בואי תראי משהו-
בין הלהבות ראתה נדיה כביש מהיר הבנוי בצורת 8 וכבר נוסעים עליו אנשים.
-את רואה? המשולשים החדים כבר התעגלו . תנועתם הרמונית ושוטפת.
מי כל אלה שנוסעים עכשיו ?
אלה אנשי רוח שהקדימו את זמנם. הבינו בתפילותיהם שהאפשרות נפתחה.
איזה אפשרות? אני יכולה לבקש פירוט?
זו האפשרות לראות את מפת המודעות בעולם כשהיא פרושה מולך בצורת קואורדינטות. יש לך את נקודת האיזון – נקודת האפס- הנקודה של ה-8 מימינה עולם שלם של פלוס ומשמאלה עולם שלם של מינוס.
מה המינוס והפלוס האלה מייצגים?
המינוס והפלוס ? דבר והיפוכו ילדה שלי... אור וחושך, טוב ורע, יש ואיין,
הבנתי...
אבל תמיד היה ?
מה שהיה הוא – כדור עגול. אותה מטבע שיש לה שני צדדים.
הכל היה מעורבב היטב ללא יכולת להפריד בין טוב ורע. אנשים ונשים טסו באופן רנדומלי מחיים טובים לרעים ללא שליטה. העצבים שלהם הושחזו למידה שלא יכלו לעמוד בה. האם את יודעת כמה אנשים נפלאים טבעו במרחבי המינוס ללא יכולת לצאת?
את פתחת את השדות והפכת אותם לנראים. יש לך כאן 4 מימדים חדשים לחקור. כי מתחת לכל פלוס יש עוד מרחב של מינוס ומתחת למינוס יש מרחב של פלוס.
פתחת מטבע אחת לשניים. אותה פעימה שהופנמה קודם נפתחה עכשיו ומקבלת את אור השמש. חלקיקי מודעות שהיו צפונים ונעולים כעת הם ברורים וגלויים. הנסתר הפל לגלוי בזכותך.
אז מה אני אמורה לעשות עכשיו?
את מצטרפת למסע אנושי חשוב, תראי נדיה, בכל סיבוב כזה של 8 על הכביש המהיר שיצרת את תחדרי לתוך מרחבי המינוס אך תעשי זאת כאשר עליך כל ההגנות האפשריות. כל כלי הנשק הפנימי שלך. ההגנות ומלאי של אור מתוך הטוב. כך תגלשי לאזורים מסוכנים ותצילי אנשים בכך שתסחפי אותם איתך כאשר תחזרי למרחבי הפלוס ותשאירי אותם כאן לטיפול אלוהי.
כך עושים כל אנשי הרוח על הכביש המתומן.
מי עוד בעולם יודע את זה?
מי שידע את זה משחר ההסטוריה הם רבנים יהודיים. הם אשר הפיקו זוויות חדות לעיגולי ה-8 ונעלו את המשולשים. הם קראו לכוכב שש הקצוות הזה- מגן דויד ,
מזה זמן רב מאוד שהם עסוקים במילוי מצוות ותפילות ואין לאף אחד זמן או רשות לחקור או לשנות דבר ממה שכתוב.
ואין אף אחד שיודע שהמשולשים התהפכו?
כרגע לא. יש בידינו הזדמנות פז לעשות הרבה טוב , תקופת זהב . אבל יום אחד מישהו על הר ציון ידע את סוד המשולשים.
כרגע נולדת תינוקת בישראל. היא תהיה מתופפת ,אמא של רב גדול. היא בעצם הגלגול הבא שלך. את תלמדי אותה והיא תספר לו...
ואז?
הוא יאמין וישמע את אמא שלו ... זה ישאר בגדר סוד.
ועכשיו?
עכשיו את יוצאת לדרך לנקות קצת בשטח האפל ... להציל את הנפשות התועות במרחבי המינוס ,
אך כל זה רק אם תתאמני כל יום ויום על התיפוף המקודש שלנו ...
נשמע קולו הצרוד והקטיפתי של סונגאלו. כך רוחו המשיכה במסעה כאשר ראס מחבק אותה ושניהם ממריאים בתוך גיצים מתפרצים לתוך אויר הלילה המיסטי. בחצר קטנה באפריקה , על אדמה שומרת סוד.
נדיה והתוף המוקדש - עונה 2 פרק 2
הלוויה של סונגאלו סיסוקו היתה מרהיבה,
שיירה ארוכה של אנשים נשים וטף מכל שכבות האוכלוסיה,
כך באפריקה האמנים הם מלכים בפני עצמם.
הקהל ליווה את ענק הקורה והרוח בדרכו האחרונה .
רבים הודו לו בליבם, רבים חשו שחיהם ניצלו בזכותו.
היו שם גם הכוריאוגרף של הבלט הלאומי פודייבה קייטה. היו שם גם מוסא וסני שהגיעו ממתחם החזרות שלהם על חוף סנגל, נדיה נפלה לתוך זרועותיהם השריריות כשהיא בוכה,
המאסטר קוליבלי הגיע ואף הוריה של מאהווה הגיעו וחיבקו אותה באהבה.
משאית עמוסת פרחים התקדמה בהדרת כבוד בתוך השיירה ועליה ישב הנשיא הראשון של גינאה – סקו טורה ,
כמה שהוא אהב את סונגאלו,
לאחר הקבורה ישבו שעות מול הקבר הטרי ושרו בעצבות , ללוות נשמתו של הנפטר לעולם הבא.
בשעות הערב פודייבה קייטה ביקש לדבר עם נדיה ,
דברים ישתנו, שום דבר לא יהיה אותו דבר. את נדיה צריכה עכשיו למצוא את הדורה,
מי זה הדורה?
דורה זה מגרש השדים, את תצטרפי אליו כדי להציל נשמות כפי שראס אמר לך לעשות. יש לו צוות מתופפים רושפים ומלאי עוצמה, עד עכשיו ניגנת הרבה מלודי . ליווית את הקורה ולמדת באלאפון. עכשיו את חוזרת לכיתת מתופפים אלופים וחדים.
- מה המטרה שלהם?
הם הצבא של הדורה, מטהרים ישובים וכפרים שנגועים באפלת אנשי הלילה.
נדיה זכרה מילדותה איך אמא סיפרה על ישויות ומהויות שנראות כמו אנשים רגילים אשר בלילה הם גולשים מתוך בגדיהם מתעופפים מהחלון, מצמיחים שיניים חדות כמו ניבים ומחפשים טרף. אוכלים בני אדם.
-קויירה מיגי... כך קראו לאנשי הלילה. סוד אפריקאי כמוס שהתושבים שומרים לבל ישמע לאדם הלבן.
אחרוני השדים מחפשים בית לשכון בו, גוף של אדם עליו ישתלטו וממנו יוכלו ליישם את הרוע.
לאחרונה התמעטו מקרי הטרף ורבים ייחסו את זה לכך שהחשמל מאיר בכל מקום ואין מצב של חשכה מוחלטת שיכולה להסתיר את המעשים ..
נדיה חששה כל כך , ליבה איים לפרוץ מתוך חזה . האימה היתה גדולה.
אך באותו רגע נזכרה בראס השבט הקדום שהסביר ופרט לה את ההגנות שיש לה כנגד האופל המוחלט.
למרות שלבה התמלא צער על כך שהיא תאלץ לעזוב את חצר הגריו ואת מאהווה האהובה והיפה היא ריכזה את האנרגיות שלה למשימה הנועזת אותה נשלחה לבצע.
פודייבה דיבר בשקט ובאהבה,
את מבינה נדיה, את היחידה שיודעת את הקודים הטהורים והנקיים של דרכי האור. הידיים שלך על התוף מפזרות ליקום את ניצוצות הטוב , את הדרך הנכונה והמדוייקת לחיים של אור.
בתום השיחה חיבק האיש את נדיה ואיחל לה הצלחה.
נדיה תמהה על כך שהוא יודע בדיוק מה נאמר לה בקריאת האש האחרונה כאשר סונגאלו נפח את נשמתו בדרך למימד אחר.
אך גודש המידע המסתורי שקיבלה זה עתה העסיק יותר את מוחה, היא פרשה ליצועה כשהיא חסרת מנוח , ממלמלת כדרכה את אותות הידע וראס התגלם מול עיניה העצומות למחצה והביט בה ברכות. אני איתך לכל אורך הדרך ילדה. את מוגנת באופן מוחלט, רק תאמיני, תתרגלי את מה שבידייך הקסומות רפאי את האדמה הקדושה שלנו.
נדיה והתוף המקודש , עונה 2 פרק 3
באפריקה כמו באפריקה
מרגע שניתן האות אי אפשר להתמהמה אפילו באלפית שנייה,
זהו סימן שדורש פנייה וחיתוך מהיר,
וכך ארזה נדיה את חפציה בעוד מאהווה עוזרת לה ונותנת לה עצות זהב לדרך.
כאשר תגיעי לשם תהיי צנועה, אל תראי מה שאת יודעת ביום הראשון. חכי שיבקשו ממך להתבטא.
אל תרוצי לפרט את יכולות העל שלך בתיפוף או בידע ,
הדברים הטמונים בתוכך ראוי שישארו במסגרת של סודי ואיזוטרי, הם לא מתפרצים על פני השטח כדי לסמא את עינהם של חברייך למסע. זכרי נדיה והמשיכי להיות צנועה ושמחה בחלקך.
נדיה , ליבה פועם, בטנה מתהפכת , זה הבית השני שהיא עוזבת בחייה הקצרים , היא עדיין ילדה. רק ילדה. וכבר כל כך הרבה עבר עליה.
הנה מצאתי !!!
מאהווה שלפה גרי- גרי – קמע עשוי מעור טבעי ובתוכו מוסתר דף מתוך הקוראן שמספק הגנה לכל הנושא אותו.
זה היה של סונגאלו. קחי עכשיו ותענדי את זה.
נדיה לקחה את הגרי-גרי נישקה אותו וחגרה על מותניה מתחת ללבושה שיגע בעורה , פניה התיישרו מייד והיא חשה הרבה יותר טוב.
בבוקר שלמחרת יצאה בדרכה לסנגל , שוב לבארא שוב למעבורת ואז עוד דרך רבה לעבור בעוד כלי תחבורה אפשריים.
בשעת הערב הגיעה לכתובת שנמסרה לה – ליד השוק באבנה , לכי ישר עד העץ הגדול.
זה שעשרים איש שלובי ידיים לא יוכלו להקיפו.
וכך הגיעה נדיה לפאתי מרחב ענק בו רק עץ ענק אחד , מצד אחד נראה פס של האוקיאנוס המרוחק על קו האופק , השמיים היו אדמדמים , השמש החלה לשקוע ,
מתחת לעץ ישבו במעגל חבורה של מתופפים צעירים כאשר הקוסם DURE מנחה אותם,
הוא בודק תחילה אם הדונדומים מנגנים נכון את הבאס,
מתקרב מקשיב ואם יש צורך לוקח את המקלות ומראה מה לעשות בדיוק ,
כאשר הקצב עומד יציב ומוכן להתגלגל הוא עוצם עיניים מידי פעם ורואה בעיני רוחו משהו שנדיה לא הבינה מהו...
ממרחק כזה היה נדמה לנדיה שקבוצת המתופפים עליה מנצח הקוסם – DURE היא השעון של האנושות כולה. שעון שנותן את פרקי הזמן מחולקים למקצבים שהוא עצמו מחליט, שעון עצמאי מדויק ומוקפד ,
נבוכה , איך תשב? איך תוציא את התוף מהתיק, מה תעשה ?
לא יכלה לחשוב על משהו יותר נכון מלהרים את ידיה ולצעוק בין רעמי התופים – סאלאם עלייכום !!!
כל המתופפים עזבו לרגע את התוף הרימו ידים וצעקו את התשובה – עליכום סאלאם"
הקוסם DURE שלף כסא והורה לה לשבת.
דבר ראשון שראתה נדיה ושהרגיע אותה מכל היה שבין נגני הבאס הדונדומיסטים היה נערה נוספת...
נערה נוספת מתופפת!!
-או כמה מרגיע שאני לא היחידה כאן מול גברים... אמרה לעצמה ,
היא נתנה מבט חם לאות ידידות והנערה הנהנה בראשה או אולי היה זה חלק מהקצב.
נדיה ישבה, תופה בין רגליה והיא מנסה להתרכז במקצבים המוזרים שניגנה חבורת הקוסם.
רפרפה חרש על התוף את המקצב הנתון. זה היה דומה למשהו שידעה , היא התעודדה דייה כדי לנסות להפנים. עד שירדה החשכה היא הפנימה ולמדה וצרבה במודעותה לבל תשכח.
יותר מכל רצתה להצטיין בתיפוף ולהקדים להיות חלק מהחבורה הלוהטת הזו ולא להגרר מאחור כמי שיש להסביר לו חזור והסבר עד שאולי יבין.
לא רצתה שאף אחד ידע שאלה מקצבים חדשים עבורה,
שאף אחד לא יזהה שזו לה פעם ראשונה שהיא שומעת אותם ...
ירח חרמש דקיק עלה והקוסם ברך את כולם בחודש חדש ,
לפתע השתררה שתיקה מיידית, התופים עדיין הדהדו במרחב ,
דמויות נעלמות נראו מתקרבות ומרחפות מעל הקרקע ,
ה- DURE ארב כבלש והקשיב לרחשים ששמע.
אנטיתזות של חיים, מוטציות אנושיות עפו להן סביב מלוויים במלמול מוזר וצורם ,
אחד אחרי השני נחתו על ענפי העץ והשתנו למראה אנושי רגיל ברגע הנחיתה.
המתופפים היו כלא נראים ,
כאילו חצו מימד ובעבר השני לא ראו ולא שמעו אותם. הם יכלו להקשיב . הקוסם יכול היה לשמוע את תכנוני האופל. אסיפה של אנשי הלילה ממש מעל לראשם ,
הוא ליקט כמה אבנים וזרק אותם על הקרקע ביחד , הקול שהשמיעו הבריח את היצורים שנחתו על העצים והם נחרדו בקול משק כנפיים איום ,
משאירים אחריהם שובל ריח מצחין,
המתופפים עשו רושם שזה לא מפחיד אותם , ההיפך,
צחוק הקלה נשמע פה ושם וקולו של הקוסם DURE הרעים מעליו :
חברים. היו מוכנים.
מחר בערב נזמן את הקדמונים שיביאו את רוח האמת אשר תשלוט במרחב ותאנוס את כל היצורים הליליים הללו להתוודות ולהפליל את עצמם.
נדיה והתוף המקודש , עונה 2 פרק 4
חצר הקוסם DURE הייתה סודית,
לא רבים בשכונה הכירו את פנים המקום.
אך היה זה מחנה אימונים קשוח ומעמיק,
עם סדר יום חמור בסגנון ספרטני ,
השכם בבוקר נדיה התעוררה לצלילי טאטוא החצר ,
היא הציצה מהחלון וראתה לתדהמתה את הDURE בכבודו ובעצמו מטאטא,
מנקה ומנער שטיחים. היא מייד חשה שהקוסם אכן אדם דגול,
מכבד את הקרקע עליה מתגשמת אומנותו כל בוקר ,
לאחר תפילה יצאו לשדות וחיפשו עקבות למעשי שטן שקרו בלילה.
ה-DURE קפץ מפה לשם וחפן תלוליות של רגבי אדמה טריים מרחרח אותם ככלב ציד,
מידי פעם קרא לכולם לחפור בור במקום זה או אחר ולבחון את העפר שמא מסתתרות בו עצמות קורבן שנטרף בלילה הקודם.
את הממצאים הם אספו לתיק גדול שלקחו איתם,
לעיתים הוזמנו לכפרים אחרים ושם היו מקימים מחנה ועושים בדיוק את אותו הדבר,
לאחר החיפושים בשדה הם חזרו לחצר ואכלו ארוחת בוקר צנועה ,
הקפה רתח בקנקן והלחמים הטריים הובאו מהחנות של *מאמדו ביטיקה ...(לימים נכתב שיר יפיפה על החנות של מאמאדו)
נדיה עשתה הכל בשקט.
היא לא רצתה להתבלט כל עוד אינה יודעת במה זה כרוך.
היא דאגה לתופים , הוציאה אותם להתחמם בשמש לפני ארוחת הבוקר , ואחר כך עזרה להעמיד אותם במעגל,
בדקה אם הדונדומים קשורים כהלכה , והאם הפעמון שעליהם משוחרר ודבר לא יפריע לצליליו.
כך ישבו בבוקר המתופפים והקוסם ועברו על פני כל המקצבים אחד אחרי השני, האותות ואופני הליווי השונים כפי שהם מתפלגים לסולמות, לכניסות ויציאות מדויקות. ורק אחרי שהכל פועם כאותו שעון פלא שדמיינה בא הזמן לסולו.
אחד אחד יצאו המתופפים לאחר שקיבלו את רשות הקוסם לסולו עד שהגיע תורה של נדיה ...
היא לא התפרצה. יותר נכון היא לחשה את הסולו שלה בשקט וחשבה שרק היא שומעת אותו.
בין כל הביטויים הרגילים שהזרימה ברצף הסולו שלה על ייחודם ומקוריותם היא שיבצה בקצרה ובאופן חד פעמי את הקוד של ראס. כי רצתה לדעת שהוא שם. חשה געגועים לרוך ולביטחון שהשרה עליה.
הקוסם שמע הכל.
קלט מייד את הקוד שנלחש בתיפוף שקט אל תוך המעגל.
הוא סובב ראשו באחת ונתן בה מבט חודר בעיניים מצומצמות.
התקרב אליה ורחרח אותה מעט..
סובב סביבה והביט בה בעומק.
לא אמר מילה.
השיעור המשיך.
אך דבר חשוב זה נשמר במודעות הקבוצה כולה.
גם אלה שלא שמעו הבינו שדבר מה יצא מהנערה החדשה והקוסם התרגש ממנו,
אותו יום אמר ה- DURE שהם יזמנו קדמונים לטקס גירוש שדים, .
לפני השקיעה העמיסו כולם את התופים על כתפיהם וצעדו לכיוון העץ הענק במרחב הריק ,
נדיה מעולם לא סחבה תוף למרחקים על הכתף.
היא התפללה בכל צעד ושעל שיהיה לה כוח להמשיך ומעבר לכך – כוח לתופף אחרי המסע הזה .
תיק העצמות שנמצאו בשדות הונח במרכז המעגל, המקצבים החלו לזרום באוויר,
ראס, אב השבט הקדמון היה כמובן הראשון שהגיע.
אחריו הגיעו אבות ואימהות קדמונים אותם רק הקוסם ונדיה ראו.
יתר האנשים לא נחנו בראייה האבסולוטית הזו המאפשרת לראות רוחות.
הדורה אסף זרדים הבעיר אש , זימן והתפלל.
הגיעו אנשים מכל הסביבה. הוא פיזר על הקרקע ביניהם אבקת קליפת עץ הבאובב.
המתופפים הרעימו במקצבים והקהל רקד עד כלות. ברעש המהומה שנוצרה שם לא רבים חשו שאיש אחד הגיע וישב בצד,
הוא הוריד ראש והחל לפטפט בשקט ולהתוודות. כבעל כורחו ...
ראשו הליט בין ידיו וקולו התגבר בזעקה נואשת,
הקוסם DURE מייד קלט אותו. התקרב אליו וצעק :
מי אתה ?
אני מפמרה , כך הייתי לפני כן, אדם רגיל כמוכם.
למה הצטרפת לאנשי הלילה
בגלל חוסר הביטחון שלי, אנשים שיקרו ורימו אותי, נידו אותי , סבלתי, רציתי לנקום בעולם ומלואו. אנשי הלילה קיבלו אותי והציעו לי חיי נצח בהם אוכל לעוף לאן שאחפוץ. רק אמרו שעלי תחילה לאכול בן אדם. ברגע שעשיתי זאת חשתי שאני משתנה, שד חדר אלי, הוא עושה בגופי כרצונו, אין לי שליטה יותר...
את מי אכלת?
בדיוק את זה שהעצמות שלו כאן בתיק...
קום ממקומך ותתחיל לנוע. פקד הקוסם על האיש ,
האיש נע עם התופים במיטב יכולתו, רקדן הוא לא היה. במהרה נפל ושכב על הרצפה ,
הקוסם הזעיק את אחד המתופפים וזה נעמד הניף את הדג'מבה שלו ותופף בהליכה אל מול איש הלילה המתוודה.
הוא הלך סביבו ואז המשיך ללכת מעליו עד שתחתית התוף הגיעה לזווית שמעל ליבו ושם ביצע המתופף את האות...
ו...האיש נפל מלוא כובדו על הארץ התעוות והחל להקיא , מתוך הקיא השתחרר השד שכפה עצמו על גופו כענן שחור ומבאיש שעלה מעלה והתפוגג אל תוך האפלה ,
אז ככה מתגברים על אנשי הלילה ,הבינה נדיה.
כך או כך. לחש ראס מסמן שיש עוד דרכים...
הוידוי הספיק, גירוש השד התבצע , סחבו את מפמרה שנראה כקליפה ריקה מהמעגל החוצה למקום התאוששות והמשיכו בחגיגה כל הלילה.
לפנות בוקר ראס לחש מילות פרידה לנדיה ואמר בחיוך
את רואה שהשד אינו נורא כל כך.
אני לוקח אותו איתי למרחבי הפלוס לנסות להציל את נשמתו , להתראות ילדתי.
חכה ראס. לאן הגעתי. מה אני אמורה לעשות כאן?
סבלנות ילדה אל תשברי כל כך מהר
עם הזמן גם ביצה יכולה לעוף.
נדיה והתוף המקודש , עונה 2, פרק 5
ימים מלאי אימונים מפרכים, עבודת בילוש בשדות וטקסי לילה מטורפים, נדיה התמלאה סקרנות , הפחד פינה מקומו למעשי גבורה , כפרים ניצלו מאימת אנשי הלילה, ומעל הכל היא חשה קשר חדש ועמוק לאחד המתופפים בקבוצה וקראה לו המתופף מגן גנים. זה שתפקידו היה ללכת על גופות אנשי הלילה עד הלב ושם היה נותן את האות, הוא גם היה זה שסידר איתה כל בוקר את התופים בלי לומר מילה. בשקט, כל בוקר לאחר שהקוסם ועוזריו סיימו עם הטאטוא הם פיזרו טיפות מים מסביב והביאו את התופים כשהם בודקים כל אחד. כולם קמו , התפללו תפילת בוקר והלכו בשדות וחזרו לארוחה וכל אותה עת היו התופים בשמש מתמלאים צלילים שמחכים לצאת ליקום. באחד הלילות , היה קשה להפליא , לרגעים חשב הDURE שנפשו תפרח ממאמץ -על להציל שני קורבנות , האש בערה בפראות והשדים לא התעייפו והמשיכו לרקוד שעות, בעיניים מפולבלות ובצרחות נוראיות. סוף סוף הם נפלו ארצה והקוסם הניף את ידו וקרא למתופף מגן גנים שיבוא להלך עליהם ויטפל בליבם כדי להבריח את השדים החוצה , בעט אחד מהם במדורה הבוערת וגיצים רבים עפו באוויר , אחד מהם פגע במתופף המהלך , עינו ספגה את הגיץ , דם ניגר מעיניו אך הוא לא שעה לעצמו, בעיניים שורפות, דומעות דם המשיך לעמוד על רגליו וביצע סולו אימתני ומלא גבורה ואז הלך מעל גופות אנשי הלילה ונתן את האות מעל ליבם, אז רק אז חזר למקומו ונסוג מהמעגל חרש משתלב עדיין בנגינה עד שנעלם והתפנה לטפל בעיניו. נדיה ריחמה עליו וחשה את כאבו צורב את ליבה. בעוד כולם עסוקים בסיום הטקס הלילי היא אספה את חפציה והחליטה לעקוב אחריו, המתופף חזר לחצר נכנס למיטה , היא ניגשה איליו בשקט וליטפה אותו. הביאה קערה עם סמרטוטים וניסתה לנקות לו את העיין, ראתה שהגיצים גרמו לו לחור , פשוט חור בתוך העיין. ליבה דפק בחוזקה , היא לקחה את אחד התופים מפינת החדר וניגנה את המילים – תרופה לעין של קיטו. כך קראו לו. מסתבר , למתופף מגן גנים. היא התמידה וניגנה את המילים , זו לה הפעם הראשונה שהן זורמות החוצה כאן בחצר החדשה של המתופפים הלוחמים, חיילי הDURE , נזכרה בסונגלו האהוב ומאהווה היפה ופריטת הקוד שעל מיתרי הקורה הקדושה, היא הוצפה הכרת תודה על היכולת לרפא , על היכולת להשתמש הלכה למעשה בסודות שקיבלה מהיקום , שפר גורלה - היא מביאה טוב. מלווה את תיפופה החרישי בקול שירה שיצאה מליבה ההומה , וכך ישבה שם עד שראתה את קיטו ישן כתינוק , רחש... באבחה הסתובבה וראתה מבעד לדלת הפתוחה והחלון את הDURE וכל חבורת הנגנים עומדים דום משתאים מפנימים כלא מאמינים.
קיטו ישן שנת ישרים, עינו מכוסה וחבושה, כאשר הDURE שאל את נדיה בפליאה
-מאיפה באת ילדה. מי נתן לך את הסוד לרפא אנשים?
נדיה הסמיקה ונבוכה מאד מול מתופפי העל והקוסם בעצמו כאשר גמגמה משהו אודות התגלות האב הקדמון שלה,
אני חושב שזה הפתרון לקרב האחרון מול אנשי הלילה, הם כבר לא יבואו להטריד כל עוד את תנגני את תיפוף הריפוי הזה ,
נגני לנו את זה נדיה
נדיה החליטה לגלות , כי הסוד לא היה שלה והיא חשה שהאנושות כולה זקוקה לריפוי,
היא לקחה קערה והדליקה שלושה זרדים. אמרה לחבורה שהתעגלה סביבה לעצום עיניים למחצה ולהביט דרך הריסים, ממש כמו בחצר סונגלו ומאהווה.
היא החלה לתופף את האות א' והמשיכה כך כל הלילה ללא מילה גילתה לאלופים את כל תורת הריפוי בתוף.
אותיות מחוברות יהפכו למילים והמילים למשפטים. זכרו שאין כאן חזרה רפטטיבית על ביטויים אלא מעבר מיידי מביטוי לביטוי, יש להתרכז ומעל הכל יש לדעת גם לכתוב ללא שגיאות.
בילאהי וולאהי תלאהי.... מחרים מחזיקים אחריה כולם יחד.
כל פעם מישהו הזין את האש בעוד זרדים שהתפוצצו בגיצים באוויר, ראס הגיע ונתן את ברכתו לגילוי.
דוסובה הנערה הנוספת פקחה זוג עיניים סקרניות וכמו כולם גמעה בהתלהבות והפנימה את היסודות של התיפוף המקודש שזרם מידיה של נדיה.
כאשר עלה השחר נדיה היתה כבר מעולפת לגמרי ממאמץ אדיר שהשקיעה בהעברת ידע מפורט ומחודד,
הקבוצה החלה לתופף אותו יחד,
באותו בוקר לא הלכו לשדות לחפש עקבות מהלילה.
בעיניים טרוטות מעייפות הם ניגנו שוב ושוב את מה שהועבר להם,
לאט לאט חשו כולם את המוח הכללי מספח אותם אליו.
מחשבות שנכנסו לאחד עברו לשני כמו מיים בכלים שלובים.
הנשימה התאחדה עם התופים ויצרה איחוד של כל המוחות למוח אחד גדול.
הקוסם מלמל- זו הסאיארה ?
ספר לנו מה זה ?
ידוע מדורות קודמים שאנשים שמתופפים יחד את התיפוף המקודש מתחברים למוח אחד.
רקמה מוחית שבה הכל גלוי וידוע לכולם. אין סודות יותר. כולנו יודעים האחד על השני כל שניתן לדעת. המחשבות שלנו זורמות לכיוון אחד.
קיטו התעורר משנתו ויצא לחצר, לתדהמתו ראה את כולם במצב של עייפות אך עם אור בעיניים.
הוא הביט בנדיה והנהן תודה עמוקה על כך שעינו שבה להיות בריאה .
אני לא יכול להיות כאן יותר אמר.
מה זאת אומרת? שאל הDURE ?
אני הולך מכאן, עשיתי את שלי והלכתי על גופות אנשי הלילה במשך שלוש שנים. אני רוצה להתאוורר. באתי לכאן מכיוון שהם אכלו את אחותי. רציתי לנקום.
עכשיו איני רוצה לנקום יותר. אני רוצה לחזור לחיות את חיי.
תודה נדיה שריפאת לי את העיין.
מי יודע מה היייתי עושה עם חור בעיין.
הקוסם אמר-
-אל תעזוב אותנו מהיום למחר . אני רוצה לנסות את התיפוף שנדיה העבירה לנו.
הלב שלי מכיר אותו , אך השכל לא ידע. אולי לא נצטרך ללכת על גופות יותר אולי נתופף והכל יקרה ...
אכן נתופף והכל יקרה.
קיטו התעקש ואמר :
החלטתי לעזוב ויהי מה, חיי ימשיכו לאור השמש , באוויר הפתוח. ומעל הכל- עם רקדנים ורקדניות... למה לא ? כולם עושים עכשיו להקות של תיפוף וריקוד ורק אנחנו כאן מתמודדים עם שדים ואנשי לילה.
נמאס
נדיה לא ידעה מה לומר.
איך קיטו יכול לדבר כך ללא שום פחד או יראת כבוד מול הקוסם, המאסטר, מגרש השדים המדופלם שהיא נשלחה ללמד אותו ואת גדודו.
ליבה היה במתח רב האם התיפוף המקודש יעזור לגרש שדים בצורה קלה יותר?
כן כן, ענו לה כולם, כאילו אמרה זאת בקול .
זו הייתה הוכחה לחיבור השכלי בניהם. לסאיארה.
קיטו הוכלל בה בשנתו, אך הוא לא ישב כל הלילה להבין אלמנטים מסובכים.
אולי בגלל זה הוא רוצה ללכת.
היום המשיך במנוחת הלוחמים המחוברים למוח אחד והתחושה היתה שהחיים משתנים כרגע מול עיניהם ,
שום דבר לא יחזור להיות כפי שהיה .
מסורת של מאות שנים הגיעה לקיצה היום.
נדיה והתוף המקודש , עונה 2, פרק 7
מסורות משתנות בהתאם לבני האדם שמנהלים אותם, לילה בחצר הקוסם , נדיה ודוסובה הכינו את האש בחבית הגדולה שהונחה על שלושה גזרי עצים, האלופים הכינו את התופים , החלו לנגן בהססנות את התורה החדשה שהגיעה, נדיה הייתה בשיא התרגשות, לאחר לילות של מלמולי קצב או נגינה עם הקורה והשירה העדינה , היא לפתע נזרקה לים של פעימות המקצב המשולבות בגאוניות ובעוצמה שטרם שמעה, -ככה זה כאשר כל השבט לוקח משימה ויוצא איתה לדרך. חשבה לעצמה, הקצב התגלגל והיא ניסתה להבחין במכנה משותף בין מה שהכירה לבין השילוב האמיתי, זעתה קלחה כמיים , אצבעותיה איימו להישבר מהכוח העצום שהשתדלה להוציא מעצמה. קיטו ישב לצד נדיה, אשר נזקקה לו , כך ראתה , הוא סימן לה את הדרך חזרה לקבוצה כל פעם שנהתה אחרי ההתגלויות באש. הן גרמו לה לרעדים בכל הגוף , מידי פעם שביצעה את הקודים המקודשים וחוותה גבהים עדיין התעופפה בהם מנסה לחפש את שדה התעופה שלה ולנחות בחיק הקצב המנוגן, מבט אחד על היידים של קיטו הספיק לה כדי להתייצב, כמו מבט אחד שנזרק מקצה עינו הזהיר אותה לבל תנחת בשום מקום, כך המשיכו כל אותו לילה . נדיה ראתה את הכביש המתומן בוער באדום לוהט , הם היו חלק ממנו, כמו זורמים כולם בכלי הרכב הקוסמיים שלהם – התופים , התוף המקודש של נדיה סימן את הקודים המאפשרים , לאחר גלישה מהירה על נקודת האפס המשיכו למרחבי המינוס כאשר הם מפיצים אור עצום ורב, מגיעים לדיונות במדבר סהרה , חור ענק נפער שם בחולות. אף אחד לא ראה אותו , ענני אבק שחור זרמו איליו ונטמנו עמוק בחול הקר בצינת הלילה. היו אלה כל השדים שתבעו לעצמם בני אנוש והפכו אותם לאנשי לילה, הם היו לאבק בעל כורחם וזרמו החוצה מגופות הקורבנות, נאספו יחד כמו אותם להקות ציפורים שחורות נודדות שעפות יחד ברקיע , אף אחד לא שמע, אבל הכל נראה בבירור בתוך האש שדלקה אותו לילה בחצר הקוסם, נדיה ראתה את ראס חוגג בריקוד מטורף בין הגיצים מנצח על תנועות ענני אבק השדים במעופם האחרון, רוקד על שפת תהום שלתוכה זורמים השיירים של כל הרוע נגד האדם הפשוט. מנטרל את כוחם לנצח, כמו שהיא יכולה היתה לראות ,כך גם כל היתר, כי הסאיארה פעלה בעוצמה , מוחותיהם היו מחוברים , הם ראו מבעד לריסים את המראה הנורא והמפחיד, עם זאת המבטיח עתיד חדש. הגיע השחר ומצא מתופפים מעולפים על תופיהם, חסרי נשימה ורועדים ממאמץ. אותו בוקר התעוררו אלפי אנשים חופשיים , המוח חזר אליהם, החיים חייכו אליהם שוב. העולם נשטף בכוח החיים של היום החדש . באותו בוקר ציינה לעצמה נדיה שזה בעצם היה מופע הבכורה של השפה המקודשת על התופים , סוף סוף צוואת סונגלו סיסוקו מתגשמת במלואה. נדיה והתוף המקודש , עונה 2 פרק 8 ואחרון
רחל בנגורה | (14/11/2021 17:01) | 100 צפיות | 21 תגובות | ייצא ל | יצוא ל
מנוחת לוחמי האור ארכה ככל שיכלה,
האות לחזור לחיים בבוקר שאחרי הייתה כאשר סרים באבא מהכפר הסמוך החליט להביא במתנה עור עז לכל אחד מהמתופפים
הם שמחו על כך שיכלו להחליף את העור שהבריח שדים למדבר סהרה בעור בתול וטהור שלא ידע קצב מימיו,
כאשר כולם רכונים על התופים, משחררים חבל, פותחים טבעות, משייפים פה ושם.
קיטו לא הפסיק לתכנן את עזיבתו , הרעיון לא הרפה כלל.
הוא גמר אומר בנפשו לעזוב את חצר הקוסם ,
בעצם לא נראו משימות גרוש שדים באופק וכולם היו חופשיים לעשות כרצונם,
הקוסם קיווה שהצוות יהפוך ללהקה מרפאה.
הוא תכנן להתעמק בשפה שנדיה לימדה אותם ולהיות להקה שמגיעה במיוחד כדי לרפא אנשים.
או חולים באים למתחם הלהקה כדי לקבל ריפוי בתופים.
הוא התרגש כל כך לקראת השינוי והיה בטוח שקיטו איתו. אבל לקיטו היו רעיונות אחרים .
לפתע נפתח השער ולחצר הגיע אורח מכובד בשם- קוקה סאלי.
רובם הכירו אותו. לחשו את שמו מאחורי גבו ביראת כבוד.
הוא עבר בחצר לנפוש ממסעו בין קונקרי לגמביה.
היה זה אמן מזהיר וידוע מהבלט האפריקאי הלאומי של גינאה,
מלבד היותו רקדן מדהים הוא ניגן על מספר כלים , הוא נשא עימו את הכלי האהוב עליו. היה זה כלי מיתרים קטן ארוך גוף בשם- קסאלאם.
צליליו היו דומים ועם זאת שונים מצלילי הקורה המלכותית שמנוגנת עם התורן מתנשא מעלה, זה היה כלי שמנוגן במאוזן לגוף.
הוא נשא אותו כדרך קבע על גבו ,לראשו היה כובע רחב תיתורת כמנהג הנודדים בשמש,
ככה נכנס לו קוקה סאלי בשער, ניגש לבאר ושתה המון מיים עד שקינח את שפתיו והסתכל סביב בעיניו המסוקרנות. ראה חצר מלאה מתופפים בונים תופים
-מה זה כולם ביחד מחליפים עור? מה קורה לכם ילדים,
בשבילו כולם היו ילדים. הוא היה אב גדול ומנטור של אמנים רבים,
הזמינו אותו לשבת וכבר החלו לעמול על ארוחה ראויה לאורח שכזה.
הקוסם חיבק אותו וישב עימו ושאל לשלומו
אני חוזר מהמופע של הבלט האפריקאי באמריקה , 4 חודשים היינו שם, 5 מופעים כל יום, רק ביום שישי נחנו כמו שצריך,
עשיתי שם את הסולו הכי יפה עד כה על הקסאלאם . עזרתי למתופף לחזור לקבוצה שלו.
כמה אני מאושר שעשיתי זאת.
-וכאן מה קורה?
-נו אתה יודע חבר יקר איך אנחנו, כל הזמן רודפים אחרי השדים, אבל אתמול היה מהפך ונראה שהם לא יציקו לנו זמן רב.
הקוסם סיפר לקוקה סאלי על נדיה ועל השפה החדשה שגילתה שבעזרתה ניתן היה לנטרל את כל השדים בבת אחת.
הוא נפנה להביט הנערה. שהייתה כהרגלה לאחרונה סמוכה לקיטו ושניהם כבר מותחים את חבלי התוף.
אתה יודע קוסם יקר, אני חושב למצוא עכשיו מתחם חדש ולהקים את להקת הבלט הפרטית שלי. אתה יודע שהבלט הלאומי עומד בפני התפרקות , לא יקח זמן רב והממשלה תתחלף , כל הכוחות שאתה מכיר ישתנו. התרבות לא תקבל מקום ראוי אצל הנשיא החדש..
-אולי יש לך מתופפים חזקים שיוכלו לבוא איתי להקים את הלהקה הפרטית החדשה.
-קיטו.
אמר הקוסם בחוסר רצון, קיטו הרים ראש.
-זהו המתופף החד ביותר המדוייק והמסור ביותר. אם הוא יסכים יש לך התחלה טובה.
אם קיטו הולך אני הולכת איתו. אמרה נדיה בשקט.
אדרבא אמר קוקה סאלי. אשמח מאוד שתבואי גם את.
וכך אחר הארוחה הנפלאה והדשנה ארזו שניהם את התיקים והתופים והמשיכו עם קוקה סאלי. לאן ? עונה שלשית מתרקמת בליבי ושם נדע כולנו.
נידודים
חוצים את מערב אפריקה לאורכה ,
אמן מפורסם ,
מתופף מזהיר אחד
ונערה מתבגרת
עם סודות נשגבים במוחה.
על גבם
כלי נגינתם,
מתחנה אחת לשנייה ,
למעבורת ולמוניות.
הדרך מוקדשת לניגון השקט ,
בתחנות, בהפסקות ובעצירות
הם שולפים את כלי הנגינה
יוצרים מוסיקה עכשוית
ללא שום תיעוד ,
כזו שרק חודרת ולבטח נשארת
באיזה שהיא מגירה במוח
מחכה לזמן שלה ,
מתגלמת מצטמצמת ונרדמת.
נופים חולפים ,
עצים מנפנפים לשלום,
מבט של ילד מתוך שלולית ,
שתי נשים בשולי הדרך
אחת עם חבילה
השנייה עם דלי מלא מים
על הראש,
והמידע מצטבר כמו החוויות ,
נפשות נלכדות מתחברות
חשות התחייבות
אחד לשני ולשלישית.
הכרות תוך מסע דרכים מאובק
נשארת חקוקה לנצח.
משפחה חדשה
שוב על הפרק .
המשך יבוא
C רחל פיש בנגורה