שירים ליצירה "תוף לאינסוף"

מכתב ליצירה - 15.8.21

יְקָרָה מִפָּז שֶׁלִּי,

מִיסְטִית

בִּיזָארִית

איזוטרית

הֲזוּיָה שֶׁאַתְּ

גְּדוֹלָה מֵהַחַיִּים,

קִבַּלְתִּי אוֹתְךָ מֵהָאֵלִים,

מִיָּד עִם יְצִיאָתְךָ לָאוֹר

תַּהַפְכִי לְמִיתוֹלוֹגִית,

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתְּ בְּאִינְקוּבָּטוֹר עֲדַיִן

וּצְרִיכָה זְמַן

מַחֲשֶׁבֶת חֲלָקַיִךְ הַשּׁוֹנִים,

הַאִם זֶה מַסְפִּיק כְּדֵי לְהָאִיר אֶת הָרַעֲיוֹנוֹת ?

מְחַפֶּשֶׂת אֶת מַחֲזִיקֵי הָעַמּוּדִים

וְאֶת הַחֻפָּה הַמְּחַבֶּרֶת בֵּינֵיהֶם,

אֶת הַנַּגָּנִים הָרְגִישִׁים

וְהָרַקְדָנִים הַמּוּכָנִים

לְהַעֲבִיר דֶּרֶךְ גּוּפָם

אַתְּ הַגְּדוֹלָה שֶׁלְּךָ,

לִטּוּף וְתִקּוּן

זֶה יִקַּח וַיִּקַּח,

שֶׁרַק יִהְיוּ לִי סַבְלָנוּת

וְאֵמוּן

כִּי לְךָ,

יֵשׁ חַיִּים מִשֶּׁלְּךָ,

וְאַתְּ הִיא זוֹ שֶׁתַּחְלִיטִי

מָתַי לָצֵאת לָאוֹר

לְהֵחָשֵׂף מוּל לְבָבוֹת,

הַסְּטַנְדַּרְט גָּבוֹהַּ

וְהַשֻּׁלְחָן נָמוּךְ מְאֹד ,

בְּבַקָּשָׁה אֲהוּבָתִי

גָּדְלֵי וּצְאִי אֵלֵינוּ ,

אֲנִי מְחַכֶּה לְךָ

חלקיק אינסוף - רחל בנגורה

אָדָם רוֹצָה לָדַעַת

אֶת הַחַיִּים בִּשְׁלֵמוּתָם

בְּצוּרָה רְחָבָה

בְּגָלוּי וּבַנִּסְתָּר,

הַגָּלוּי גָּלוּי לָאֵגוֹ

הַנִּסְתָּר נִמְצָא בְּאֵינְסוֹף

בְּנוֹ יֵשׁ חֶלְקִיק אֵינְסוֹף,

חָבוּי

כָּנוּעַ

רוֹצֶה לָשׁוּב הַבַּיְתָה

רוֹצָה לָחוּשׁ אֶת הַחִבּוּק הָאֱלֹהִי

לִפְגֹּשׁ כּוֹחוֹת נִסְתָּרִים

הָאֵגוֹ לֹא יוּכַל לִהְיוֹת שָׁם

חֶסְרוֹנוֹ הוּא הַמַּדָּד לְקִיּוּם

הַחֲוָיָה הָאֵינְסוֹפִית,

חֹסֶר רִכּוּז יָכוֹל בְּמַהֲלַךְ הַמַּסָּע

לְהוֹפִיעַ וְלוֹמַר לְךָ-

"אֵיזוֹ חֲוָיָה נִפְלָאָה אַתָּה חוֹוֶה ,

אַתָּה מַמָּשׁ בַּפוֹקוּס,

מַגִּיעַ לִגְבָהִים רוּחָנִיִּים "...

בְּאוֹתוֹ רֶגַע אָבְדָה הַחֲוָיָה,

קִיּוּמָהּ- חֶסְרוֹנוֹ

בִּנְפֹל הַחוֹמוֹת

וּפְרִיצַת הָרוּחַ לְתוֹךְ הָאֵינְסוֹף

יִתְקַיֵּם חִבּוּר תָּמִיד

לילה לבן

לַיְלָה לָבָן דּוֹרֵשׁ שִׁירָה,

כִּי זוֹ הַיְצִירָה

אֵינָהּ מְעֻנְיֶנֶת לְהִתְיַפְיֵף

לְהִתְאַפֵּר

לִהְיוֹת הַרְמוֹנִית

לְמַעַן הַצּוֹפֶה ,

לְבַדֵּר,

לְהַחֲמִיא לְהֶגְיוֹן שֶׁלּוֹ

שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבֵּל חָלִילָה

כָּאן יֵשׁ תַּהֲלִיךְ כּוֹאֵב

מְיֻזָּע

קָרוּעַ שְׂרוֹט וְשׁוֹאֵב

שְׁנֵי שָׁרָשִׁים שֶׁיּוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ יִחוּר

וְעוֹשִׂים דֶּרֶךְ שׁוֹנֶה בַּיְּקוּם

לְכָל אֶחָד מֵהֶם בְּאוֹפַן שֶׁלּוֹ

זְרָמִים תֵּת קַרְקָעִיִּים וֶאפּ שֶׁמֵייֹמִיִּים

שֶׁגּוֹרְמִים לוֹ לִהְיוֹת הוּא

יֵשׁ מָקוֹם לְכֻלָּם

בְּדִסְטֻרְשָׁן הַמֻּקְצָן

מַשְׂכִּיּוֹת כֶּסֶף

שֶׁמְּכִילוֹת תַּפּוּחֵי זָהָב

דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו,

הַאֲמִינוּ לִי אֲהוּבִים,

אֵין לִי דֶּרֶךְ אַחֶרֶת

לְדָמָם אֶת זֶה הַחוּצָה

דע

דע

כמה תלאות כאבים ודאגות

עברת בדרך לאמת הפשוטה

ואיך נחמץ ליבך על כל ניא מיותר

או תנועה שחסרה,

דע

איך רטט ונקרע ובכה

עד הרגע שהושלם

ואולי לעולם לא

יושלם,

דע

איך הלכנו בנקיקי סלע

עם תופים

גזרי עצים

ומצלמות,

דע

איך הגענו

ללוקיישן של ארבע האלמנטים

רוח , ים, אדמה ואש

כי

קודם ארבע העולמות הללו

דע

איך העלנו

על קרקע זרועה אבנים

מאחור תהום

ממול מדורה

דע

כי הכל פשוט

וגם נורא

דע

כי העזנו להתעסק עם הזוהר

להוציא לאור שלמות

פעולותיו שמותיו וכינויו

ורק אז רווח לנו ,

דע כי טרם

לעולם

לאינסוף

מיכל ישראלסתם "תוף לאינסוף" צילום- אהוד מלמד

דע know

הָאֵלֶּה הֵבִיאָה אֶת הַבְּשׂוֹרָה קָרְאָה לְחֶמְלָה אַחֲרֵי מֵאוֹת שְׁנוֹת

הִיא אָמְרָה שֶׁכְּדַאי לָדַעַת אֶת אוֹר הָאֵינְסוֹף שֶׁהָיָה מְמַלֵּא אֶת כָּל הַמְּצִיאוּת

זוֹ הִיא שֶׁאָמְרָה לֹא לִבְכּוֹת כִּי בְּתוֹךְ כָּל חֹשֶׁךְ מִתְחַבְּאִים הַצּוֹפְנִים וְהָאֵיכוּיוֹת

כָּךְ הִיא חִבְּרָה אוֹר לָעוֹר עַד שֶׁהִגִּיעַ הַיֶּדַע וְזָרַח הָאוֹר

דְּלָעוֹת חוֹגְגוֹת הֶרְיוֹנוֹת, קֶמַח נִשְׁפַּךְ מֵהַגַּגּוֹת מְשֻׁלָּשִׁים נִפְתָּחִים לְצֹמֶת דְּרָכִים וּמִשָּׁם הַכֹּל פָּתוּחַ הָרְקִיעוֹת בִּרְקִיעִים

לְפֶתַע מִתְגַּלֶּה בִּפְנֵי כּוֹכַב שֵׁישה קְצָווֹת עֲנָק

מֶרְכָּבָה סְגוּרָה וְנַיַּחַת שֶׁל נָשִׁים יָפוֹת

נִצָּבוֹת לְלֹא תְּנוּעָה

אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַדֶּרֶךְ לִפְרֹץ וְלִפְתֹּחַ אֶת מְשֻׁלְּשֵׁי הַכּוֹכָב

לִיצֹר תְּנוּעָה יֵשׁ מֵאַיִן

אֲנִי פּוֹתַחַת וְהַמִּבְנֶה מִשְׁתַּנֶּה

הַנָּשִׁים הַיָּפוֹת מְסֻגָּלוֹת לִרְאוֹת אוֹר

נִשְׁטָפוֹת בְּקִלּוּחֵי נִיצוֹצוֹת מְלַטְּפִים

כְּמוֹ מִן מִשָּׁמַיִם

הֵן אוֹסְפוֹת אֶת הָאוֹר לְחֵיקָן

מְאֻשָּׁרוֹת

מְלֵאוֹת אהבת הַיְּקוּם וְהַבּוֹרֵא

ודווקא

בפִסְגַּת הַמְּלֵאוֹת

קַיֶּמֶת שׁוּב הִתְפַּיְּדוּת

הַנִּיצוֹצוֹת נֶעֱלָמִים

הַמֶּרְחָב חוֹזֵר לְאַפְלוּלִיּוּתוֹ וְאַפְרוּרִיּוּתוֹ

כִּי אֵין לְאוֹר מָקוֹם וְלֹא גְּבוּל וְלֹא שָׁם

כִּי הוּא יָבוֹא כְּשֶׁהוּא יִרְצֶה

לֹא כַּאֲשֶׁר אֲנִי אֶקְרָא לוֹ

לֹא אוּכַל לְהוֹשִׁיט יָדִי וְלִתְפֹּס אוֹתוֹ

הוּא מַגִּיעַ לְבַקֵּר בְּמַצַּב תּוֹדָעָה

טָהוֹר

לְגַמְרֵי

וַאֲנִי

בנאדמצ'יקית

לֹא תָּמִיד שָׁם

אור, עור וקמח תוף

כָּךְ אוֹ כָּךְ עָבַרְנוּ לְהִתְקַלֵּחַ

בְּקֶמַח

שֶׁנִּשְׁפַּךְ עַל הַתֹּף הַגָּדוֹל

מֵבִיא אִתּוֹ

עֲנָנִים, עֲרָפֶל וְלִבָּהּ רוֹתַחַת

כְּמוֹ אוֹתוֹ אוֹר אֵינְסוֹף

שֶׁאָבַד לִכְאוֹרָה בַּתְּחִלָּה

כָּרֶגַע מִתְחַבֵּר אֶל עוֹר הַתֹּף

וְיַחַד יוֹצְרִים בְּעִירָה

זֶה הַמְּשֻׁלָּשׁ הָאוּלְטִימָטִיבִי

מְשֻׁלַּשׁ הַזָּהָב

"מִשָּׁלוֹשׁ יוֹצֵאת אֵשׁ"

אוֹמְרִים עֲדַיִן בְּאַפְרִיקָה

הַנִּיצוֹץ הַמִּשְׁתַּחְרֵר

מֵכִיל אֶת הָאֵלֵמֶנְטִים הָאֵלֶּה

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא שֶׁלִּי לְלֹא סְיָגִים

אַךְ מֵרֹב בִּטָּחוֹן הוּא אוֹבֵד לִי בַּדֶּרֶךְ

כִּי הוּא חֲלַקְלַק ,

מְדֻיָּק,

גָּמִישׁ וּמָהִיר

וַאֲנִי מְאַבֶּדֶת

וְשׁוּב מוֹצֵאת

וְהִנֵּה

כַּאֲשֶׁר הוּא חוֹזֵר אֵלַי וּמְחַפֵּשׂ אוֹתִי

הוּא מְאַפְשֵׁר לִי דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה

נְתִיב מִלּוּט נִסְתָּר

מִשְׁעוֹל שֶׁאֲנִי עוֹבֶרֶת דַּרְכּוֹ

חוֹצֶה מֵמַד....

הקמח והלבה

בְּלַיְלָה מוּאָר אֶחָד

רָאִיתִי אֶת שִׁירָן

מְנַגֶּנֶת עַל הַתֹּף הַגָּדוֹל

וּבוֹקְעוֹת מִמֶּנּוּ לֶהָבוֹת

וְעָשָׁן

כְּאִלּוּ הָיָה פֶּתַח שֶׁל

נְקִיק לִבָּהּ רוֹתַחַת

וְיָשָׁר חָשַׁבְתִּי עַל קֶמַח

שֶׁיָּשְׁפְךָ עָלֶיהָ מִלְּמַעְלָה

אֲבָל לֹא בַּסְּטוּדְיוֹ

כִּי לֹא נִשְׁפֹּךְ קֶמַח עַל הָרִצְפָּה

וְכָךְ אִיתָמָר

טִפֵּס עַל סֻלָּם

כָּל פַּעַם בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם

וְהִטָּה אֶת הַקְּעָרָה

הַטִּקְסִית מֵעַל הַתֹּף כְּשֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ מָלֵא

אֲוִיר

וַאֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ

קִלּוּחַ דַּק,

תַּעֲשֶׂה קִלּוּחַ דַּק,

מָה לֹא בָּרוּר כָּאן?

וְהוּא אוֹמֵר

רָחֵל, זֶה אֲוִיר ...

בִּדְלַל

סוֹף סוּךְ הַרְשׁוּ לָנוּ

וְהוּא כֻּלּוֹ הִתְרַגְּשׁוּת

וְגַם שִׁירָן

שֶׁאָמְרָה- שְׁנָתַיִם הוּא שׁוֹפֵךְ אֲוִיר

וְהִנֵּה עַכְשָׁו

סוֹף סוֹף קֶמַח

וְהוּא שָׁפַךְ וְשָׁפַךְ וְשָׁפַךְ

וְהַתֹּף עָנָה

בְּלוּפּ בְּלוּפּ – דָּן דָּן דָּן דָּן

הַקֶּמַח רָקַד עַל הַתֹּף

כְּאִלּוּ זָכָה לְכוֹרֵאוֹגְרַפְיָה

בְּעַצְמוֹ